החוק בישראל להסדרת נושא הפונדקאות נקרא חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם מעמד היילוד), החוק משנת 1996 לא מאפשר לגבר יחיד או לזוג גברים להיעזר בהליך הפונדקאות בארץ. לאורך השנים חברי הלהט"ב מחו כנגד האפליה בחוק הפונדקאות, והוגשו לא מעט עתירות לבתי המשפט. בפברואר 2020 החליטו שופטי בג"ץ כי החוק הקיים פוגע בזכויות השוויון וההורות, והשופטים פסקו פה אחד כי אם המדינה והמחוקק לא יתקנו את העוול בחוק הקיים, בג"ץ יעניק סעד אופרטיבי לפגיעה.
בחודש יולי 2021 המדינה השיבה לבג"ץ, כאשר שר הבריאות ניצן הורוביץ הוסיף מכתב למענה שהוגש על ידי היועץ המשפטי לממשלה, ולטענתו אין היתכנות בכנסת לתקן את חוק הפונדקאות הקיים, לכן לדבריו בג"ץ חייב לספק סעד אופרטיבי.
מה קובע חוק הפונדקאות הנוכחי לגבי הקהילה הגאה?
חוק הפונדקאות הקיים מתיר רק להורים מיועדים שהם גבר ואישה או אישה יחידנית להיעזר בהליך הפונדקאות בארץ. החוק מפלה גברים יחידניים וגברים הנמצאים בזוגיות עם גבר אחר ובמשך שנים ארוכות חברי הלהט"ב נאלצו לפנות למדינות זרות כדי לעבור תהליך פונדקאות ולהביא ילד לעולם. האילוץ לעבור תהליך פונדקאות במדינה זרה לא חל על זוגות סטרייטים וכך חברי הלהט"ב נאלצו להתמודד עם השלכות מכבידות ומורכבות, ומעבר לכך עלות הפונדקאות במדינות כמו ארצות הברית וקנדה גבוהה מאוד, לכן מעטים יכולים להרשות לעצמם להביא ילד לעולם בהליך פונדקאות במדינה זרה.
המאבק של הקהילה הגאה
חברי הקהילה הגאה מחו במשך שנים נגד האפליה הקיימת בחוק הפונדקאות, ולא מעט הפגנות התקיימו בנושא זה. בנוסף, זוגות של גברים הומואים הגישו עתירות לבתי המשפט כדי לפסוק בנושא ולאפשר להם לעבור תהליך פונדקאות בישראל, ללא צורך לפנות למדינה זרה.
למעשה, במשך שנים ארוכות המדינה בחרה להימנע מדיון בנושא המורכב, ולמרות שבית המשפט העליון פסק לא פעם כי המדינה חייבת לתקן את החוק הקיים והמפלה, המחוקק הישראלי המשיך בשלו ומסמס את התיקון לחוק הפונדקאות.
בתחילת 2020 בג"ץ פסק כי יש למדינה שנה לתקן את החוק בגלל אפליית אבות גאים וגברים יחידים, לדברי בג"ץ החוק הקיים רומס את כבודם וזכויותיהם של הזוגות הגאים, אך המדינה לא שינתה את החוק מסיבותיה. ביולי 2021 לאחר שחלפה שנה מפסיקת בג"ץ, המדינה ענתה לבית המשפט וטענה כי אין היתכנות פוליטית לשינוי החוק בכנסת לפיכך מן הראוי הוא שבג"ץ יפסוק בנושא וייתן סעד פרקטי לעותרים.
העותרים – איתי ויואב פנקס ארד עומדים מאחורי העתירה הראשונה שהוגשה לבית המשפט כבר לפני 11 שנים, יחד עם עוז פרבין המשמש כיושב ראש עמותת אבות גאים, טענו בפני בג"ץ כי חוסר היציבות הפוליטית והשלטונית בארץ גורם למחוקק להימנע מתיקון החוק, ללא קשר לתקופת הקורונה כפי שהמדינה טענה בתחילה, ובג"ץ פסק לבסוף כי חוק הפונדקאות יתוקן בהוראת בג"ץ וייכנס לתוקפו בעוד כחצי שנה.
מתנגדים לחוק
חשוב לציין כי יש לא מעט מתנגדים לתיקון חוק הפונדקאות, בעיקר עמותות, ארגונים ומפלגות השייכים למגזר הדדתי והחרדי. הברית שנרקמה בין ראש הממשלה לשעבר לבין הסיעות החרדיות גרמה לנפילת הצעת התיקון לחוק פעם אחר פעם, ויש מתנגדים נוספים הרואים בתהליך הפונדקאות כהליך בעייתי מבחינת מוסרית.
הכרעת מאבק בן 12 שנים
פסיקת בג"ץ ביולי 2021 מהווה נקודת מפנה והיא מכריעה את המאבק הממושך והמורכב של קהילת הלהט"ב בחוק הפונדקאות המפלה אותם לרעה, פוגע בכבודם ורומס את שוויון הזכויות שלהם להורות. המדינה נימקה בתשובתה לבג"ץ, בקולו של שר הבריאות הגאה ניצן הורוביץ, כי אין היתכנות פוליטית לשינוי החוק לכן נדרשת התערבות של בג"ץ.
שופטי בג"ץ פסקו כי השינוי לחוק הפונדקאות ייכנס לתוקף בעוד חצי שנה, הפסיקה שמה סוף לאפליה הקיימת בחוק הקיים, ולמעשה זוגות ויחידים מהקהילה יוכלו לעבור פונדקאות בישראל ממש בקרוב.
המאמר נכתב על ידי :
מנהלת את המרכז להורות באמצעות פונדקאות
בעלת תואר ראשון במדעי ההתנהגות מאוניברסיטת בן גוריון
סיימתי תוכנית הסבה לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב
תואר שני בעבודה סוציאלית בהתמחות של טיפול משפחתי וזוגי מאוניברסיטת תל אביב
סיימתי קורס גישור וקורס בהנחיית קבוצות
מנהלת את המרכז להורות באמצעות פונדקאות
בעלת תואר ראשון בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת בן גוריון
תואר שני בעבודה סוציאלית בהתמחות של טיפול משפחתי וזוגי מאוניברסיטת תל אביב
סיימתי קורס דו שנתי בהנחיית קבוצות
