חוק הפונדקאות הינו חוק חשוב ומשמעותי עבור משפחות בישראל ובמיוחד עבור משפחות הנחשבות ל"משפחות חדשות". דיונים רבים נעשים סביב החוק, והוא שב ומתעדכן מדי תקופה. חוק זה מעלה שאלות של חידוש לצד מסורת, ושאלות הלכתיות הדנות בו, לצד משפחות חדשות הדורשות את זכויותיהן הטבעיות. מאמר זה ידון בחוק הפונדקאות, בעדכונים האחרונים ובדיונים העולים סביבו, כמו גם במידע אינפורמטיבי חשוב.
מידע כללי על חוק הפונדקאות
חקיקת חוק הפונדקאות
כדי להבין את החוק ולהכיר אותו על בוריו חשוב תחילה להבין מהו הליך הפונדקאות ואת תהליך החקיקה. חוק הפונדקאות נקרא גם בשמו הרשמי "חוק הסכמים לנשיאת עוברים". הוא נחקק בשנת תשנ"ו – 1996. עד לאותו זמן הליך הפונדקאות נאסר בישראל. בעקבות פניה של מספר זוגות נשואים לבג"ץ, נחקק החוק בתאריך המדובר. בשנה האחרונה, שנת 2022, עבר מהפך משמעותי נוסף בהרחבת החוק שנקראת "בג"ץ חוק הפונדקאות" שעליה נדון בהמשך.
מהו הליך הפונדקאות
כאשר מדובר על פונדקאות, מדובר למעשה על אישה פוריה שנושאת ברחם שלה עובר המיועד עבור אישה/זוג/גבר (להלן הפונים) אחרת. מה הכוונה? לרוב מדובר על אישה שאינה יכולה להחזיק הריון ברחם שלה, או גבר שמעוניין בילד משלו.. אותם פונים מעבירים ביצית מופרית לאישה הפונדקאית, ובפרוצדורה רפואית, הביצית המופרית מושתלת בגופה של האם הפונדקאית, מבשילה ומתפתחת לידי תינוק והריון תקין. לאחר הלידה, מוסרת הפונדקאית את התינוק לידי האם הביולוגית אשר מסרה את הביצית, והיא הופכת לאפוטרופוסית החוקית של התינוק.
בשנים האחרונות אנחנו עדים להרחבת החוק גם לאוכלוסיית נשים רווקות וגם לגברים, בניהם גם רווקים וגם זוגות חד מיניים. בתוך כל אלה עולות שאלות הלכתיות, אשר רבנים מנסים להביא דרך לפתרונן.
חוק הפונדקאות היה רלוונטי תחילה עבור זוגות נשואים המבקשים להיכנס להריון דרך הליך פונדקאות. הפונדקאות היתה אפשרית רק אם לאישה היו בעיות רפואיות שמונעות היריון. חלק מתהליכי הפונדקאות נעשו באמצעות סיוע של תרומת ביצית. במידה והיו בעיות זרע לא ניתן היה להיעזר בתרומת זרע.
עד כאן ניתן לראות שההליך יכול להיות סבוך ולהעלות שאלות אתיות והלכתיות, אולם הוא נעשה סבוך יותר כאשר מדובר באם חד הורית ובזוגות חד מיניים, לצד שאלות של דת. בשל כך, פנו ארגונים שונים לבג"ץ, אשר נתן הכרעה בנושא (הנקראת גם "בג"ץ חוק הפונדקאות"), ששינתה את החוק מקצה לקצה ועל כך נדון בהמשך.
חוק הפונדקאות בראי ההלכה
ניתן להרחיב לכדי מאמר שלם בנושא חוק הפונדקאות וההלכות החלות עליו, אולם תמצתנו אותו לידי פסקה. למעוניינים ניתן לקרוא בהרחבה בנושא כאן באתר. כדי ליישב את הנושא ההלכתי עם חוק הפונדקאות, קבעו הרבנים מספר הלכות בכדי להתיר את הליך הפונדקאות בישראל ובידי זוגות בעלי זיקה לדת:
- זוג הפונה להליך פונדקאות צריך להיות נשוי לפי ההלכה.
- האם הפונדקאית חייבת להיות בת דתה של האם המיועדת.
- הביצית המופרית המושתלת בגוף האם הפונדקאית, עברה הפריה מהזרע של הבעל.
- האם הפונדקאית אינה בעלת קירבה משפחתית לזוג הנשוי ואינה נשואה בעצמה.
- רבנים היושבים בוועדה רפואית מסודרת מפקחים על תהליך הפונדקאות עבור בני הזוג.
בג"ץ חוק הפונדקאות
הרחבות שעבר החוק
מאז חקיקתו, עבר חוק הפונדקאות מספר גלגולים ועדכונים. העדכון הראשון והחשוב היה הרחבתו של ההליך עבור אמהות חד הוריות המבקשות להביא ילד בהליך פונדקאות. הדבר פחות נפוץ מאשר בזוגות, אולם קיים. בנוסף החוק מאפשר כיום גם לזוגות שאינם נושאים אך מוגדרים כבני זוג ידועים בציבור לגשת להליך זה. אולם השינוי הכי משמעותי ויש שיגידו מתקדם, הינו הרחבת חוק הפונדקאות לזוגות חד מיניים ולגברים רווקים. הרחבה זו נעשתה לאחר מאבק ציבורי נרחב של ארגונים חברתיים התומכים במשפחות חד מיניות ובזכותם של זוגות חד מיניים להביא ילד לעולם (כאשר מדובר ברוב המוחלט בזוגות חד מיניים).
בג"ץ חוק הפונדקאות עבור זוגות חד מיניים
ההרחבה זו של החוק מהווה פריצת דרך חברתית שכן יש לה משמעות חברתית נרחבת עבור המשפחה החדשה והכרה בזכויות של קהילת הלהט"ב. לאחר מאבק נרחב של ארגוני המשפחה החדשה וארגוני הלהט"ב, קבע בג"ץ בשנת 2020 באופן חד משמעי, כי ישנה פגיעה קשה בזכות לשוויון ובזכות הטבעית להקמת משפחה בקרב הקהילה הגאה, והרחיב את חוק הפונדקאות לזוגות חד מיניים, ולגברים רווקים אשר נכנס לתוקף בינואר 2022. הרחבה זו נקראת כיום "בג"ץ חוק הפונדקאות",
הזכות וההליכים לפי חוק הפונדקאות
הוועדה לאישור הליך פונדקאות
עם כן, כיום לפי החוק, זוגות נשואים, חד הוריים, חד הוריות, וזוגות חד מיניים זכאים לגשת להליך פונדקאות. הניגשים להליך זה חייבים לעבור ועדה ולהשיג אישור להליך זה, כשהועדה נקראת "הוועדה לאישור הסכמים לנשיאת עוברים". זוהי ועדה היושבת במשרד הבריאות ומונה כשבעה חברים המייצגים: צוות רופאים מומחה, עובדי סוציאלי, פסיכולוג, עורך דין, ואיש דת בהתאם לדת הפונים. חובה שלפחות אחד מחברי הוועדה ייחשב כעובד מדינה. הועדה מלווה גם את ההליך עד תומו. מטרת הוועדה הינה לבדוק את מוכנות בני הזוג והאם העתידית לאימוץ ילד לפי חוק הפונדקאות.
אישורים הנדרשים לצורך הליך הפונדקאות
האישורים הנדרשים הינם בעלי תוקף משפטי ורפואי וכוללים:
- אישור מהועדה הנ"ל.
- מסמכים רפואיים ומשפטיים המיועדים עבור האם הפונדקאית המיועדת להליך.
- הסכם משפטי שנערך ונחתם בין בני הזוג (או חד הוריים) לבין האם הפונדקאית נמצאה כשירה ומתאימה.
- מסמכים שימולאו על ידי האב המבקש להיות חלק מההליך.
- מסמכים מאורך הדין הנאמן על הכספים שמחויב לשמור על הכסף ולהעבירו לפונדקאית בהתאם לאישורים והתקדמות התהליך.
- ביטוח חיים שעל הזוג לרכוש עבור האם הפונדקאית.
- חתימה סופית של הוועדה על ההסכם ואישור ההליך.
זכויות הילד
פעמים רבות כשמדברים על הליך פונדקאות וחוק הפונדקאות, חסרה התייחסות לזכויות הילד, אולם חשוב מאוד להתעכב עליהן, ועל מעמדו המשפטי המוסדר של הילד. כאשר הילד מגיע להוריו הביולוגים (מבקשי הליך הפונדקאות), הוא נרשם כילד שלהם לכל דבר ועניין, לרבות אזרחות, חוקי המדינה ודת ההורים.
זכויות ההורים המיועדים
לאחר קבלת אישור להליך הפונדקאות, ההורים המיועדים ייחשבו להורי הילד לכל דבר ועניין ויחולו עליהם כל הזכויות והחובות הניתנות בחוק עבור הורים לילדים במדינת ישראל. הזכות שאינה ברורה מאליה ופירטנו עליה כאן בהרחבה הינה הזכות לגשת להליך פונדקאות. במקרה של נשים שהביצית שלהן אינה כשירה ליצירת עובר תקין תינתן להן הזכות להיעזר בתרומת ביצית בהתאם לדרישות החוק.
חוק הפונדקאות בישראל- סיכום
חוק הפונדקאות מעלה שאלות רבות אתיות והלכתיות גם יחד, יצירת החוק הינה תוצאה של ישיבה ממושכת של אנשי מקצוע מתחומים שונים וכן אנשי דת נחשבים. חוק הפונדקאות שנחקק בשנת 1996 לאחר מאבק של זוגות נשואים עבר התפתחויות עם השנים, כשההתפתחות האחרונה והמשמעותית ביותר מבחינה חברתית הינה הרחבתו לזוגות חד מיניים וגברים רווקים. אין ספק שעל אף שהשאלות שהחוק מעלה, הוא אפשר לזוגות רבים בישראל להקים משפחה ולהפוך להורים, ומכאן חשיבותו ושיתוף הפעולה הנרחב בין גורמים דתיים, רפואיים, משפטיים, חברתיים ומדיניים.
המאמר נכתב על ידי :
מנהלת את המרכז להורות באמצעות פונדקאות
בעלת תואר ראשון במדעי ההתנהגות מאוניברסיטת בן גוריון
סיימתי תוכנית הסבה לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב
תואר שני בעבודה סוציאלית בהתמחות של טיפול משפחתי וזוגי מאוניברסיטת תל אביב
סיימתי קורס גישור וקורס בהנחיית קבוצות
מנהלת את המרכז להורות באמצעות פונדקאות
בעלת תואר ראשון בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת בן גוריון
תואר שני בעבודה סוציאלית בהתמחות של טיפול משפחתי וזוגי מאוניברסיטת תל אביב
סיימתי קורס דו שנתי בהנחיית קבוצות
