חוק הפונדקאות המתוקן בישראל, מאפשר גם לנשים שאינן נשואות להפוך לאמהות.
מאז שחוק הפונדקאות חוקק ב-1996, הוא הגדיר רק את הזוגות הנשואים (גבר ואישה) כבעלי זכאות לתהליך פונדקאות תחת קריטריונים רפואיים מסוימים..
כיום, אישה המאובחנת עם בעיה רפואית, שבגללה היא אינה יכולה להיכנס להריון או שההריון עלול לפגוע בבריאותה, זכאית לעבור בדיקת ועדה לקבלת אישור לתהליך פונדקאות.
בעולם המערבי, מקובל שהחוק יתאים עצמו לרוחן של תפיסות חברתיות מקובלות. הרחבת החוק, הינה מראה טובה להתקדמותה של המערכת החוקתית ביחס לאופן בו החברה רואה ומקבלת בחיוב משפחות חד-הוריות. השינוי הוא אומנם חיובי, אך הוא הגיע באיחור ניכר ועדיין לא נעשה בצורה מושלמת. הביקורת המרכזית, היא על כך שגברים טרם נכללו בשינוי והם עדיין לא יכולים להפוך להורים באמצעות תהליך פונדקאות. ביקורת נוספת שנשמעת, היא שהחוק עדיין אינו מאפשר תרומת ביצית וגם תרומת זרע.
נשים שאינן נשואות והביציות שלהם אינן תקינות, לא תוכלנה ליהנות מהתיקון בחוק הפונדקאות.
מניסיוננו, 50 אחוז מהזוגות נעזרים בתרומת ביצית. אישה שאינה נשואה, תיעזר באופן טבעי בתרומת זרע. אך אם מבחינה רפואית הביציות שלה אינן תקינות, היא לא תוכל להפוך לאמא באמצעות פונדקאית. משמעות הדבר, היא שנשים רווקות עדיין מופלות לרעה מבחינת יכולתן להפוך לאימהות באמצעות תהליך הפונדקאות.
מינה יולזרי
מנהלת את המרכז להורות באמצעות פונדקאות
בעלת תואר ראשון במדעי ההתנהגות מאוניברסיטת בן גוריון
סיימתי תוכנית הסבה לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב
תואר שני בעבודה סוציאלית בהתמחות של טיפול משפחתי וזוגי מאוניברסיטת תל אביב
סיימתי קורס גישור וקורס בהנחיית קבוצות
עדה אטיאס
מנהלת את המרכז להורות באמצעות פונדקאות
בעלת תואר ראשון בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת בן גוריון
תואר שני בעבודה סוציאלית בהתמחות של טיפול משפחתי וזוגי מאוניברסיטת תל אביב
סיימתי קורס דו שנתי בהנחיית קבוצות
