הליך הפונדקאות מאפשר להורים המיועדים להביא ילד לעולם בעזרת אם נושאת. בתקשורת מקובל לראיין זוגות מיועדים שהגשימו חלום והביאו ילדים לעולם בהליכי פונדקאות בישראל או בחו"ל, אך כמעט ואין התייחסות לנשים שבוחרות לסייע להורים המיועדים. אישה שמחליטה לשאת הריון עבור הורים מיועדים חייבת לעמוד בקריטריונים שנקבעו בחוק, היא מתמודדת עם תגובות כאלו ואחרות מהסביבה, כולל במערכת הבריאות, והרבה מאוד דברים משתנים אצלה לאחר התהליך.
בתהליך הפונדקאות האם הנושאת עוברת הליך מורכב מאוד מבחינה פיזית ונפשית, עליה לשאת את ההריון במשך 9 חודשים כאשר העובר ברחמה אינה קשור אליה גנטית, מאחר שבישראל האם הפונדקאית אינה יכולה לתרום ביצית משלה. מעבר להריון עצמו, האם הנושאת מתמודדת עם לא מעט שאלות מהסביבה הקרובה, עליה להסביר את התהליך גם לילדיה, ואם היא נשואה יש השלכות לפונדקאות המשפיעות גם על חיי הזוגיות. כמו כן, האם הנושאת נמצאת במערכת יחסים עם ההורים המיועדים, עליה לעבור בדיקות רבות לפני ובמהלך ההריון, להיערך נכון מבחינה כלכלית ובתקופת ההריון היא מתמודדת עם רגשות שונים, מחשבות ותחושות לגבי העובר המתפתח ברחמה ועוד.
פונדקאות בארץ – רקע כללי
חוק הפונדקאות בישראל, המוכר בשמו הרשמי חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), נוסד כבר בשנת 1996, אך במשך השנים הוא עבר לא מעט שינויים והרחבות. בתחילת הדרך החוק אפשר רק לזוגות הטרוסקסואליים לעבור תהליכי פונדקאות בארץ, בהמשך החוק הורחב ואפשר גם לנשים יחידות שאינן יכולות להרות וללדת לעבור את ההליך להבאת ילד לעולם בעזרת אם נושאת, וכיום גם גברים יחידים ובני זוג מאותו מין יכולים להביא ילד לעולם בהליך הפונדקאות.
למרות שהביקוש להליכי הפונדקאות בישראל ממשיך לעלות באופן מואץ, ידוע כי ההורים המיועדים מתקשים למצוא נשים המוכנות לשמש כפונדקאיות, וברוב המקרים מצליחים לאתר אם נושאת רק בעזרת סוכנות פונדקאות בארץ המתמחה בכך. יש לציין כי סקרים שנעשו בשנים האחרונות מגלים כי יש לא מעט נשים העומדות בקריטריונים שנקבעו לשמש כאם נושאת, וכדאי להכיר סיפורים אישיים של נשים שבחרו לשאת הריון עבור הורים מיועדים.
שותפה מלאה לחוויה של ההורים המיועדים
קשה למצוא ברחבי האינטרנט כתבות העוסקות בתחושות וברגשות של אימהות פונדקאיות שנשאו ברחמן עובר עבור הורים מיועדים. יש לציין כי חוק הפונדקאות בישראל אינו מסדיר את אופי היחסים בין ההורים המיועדים לבין האם הפונדקאית, ובפועל זו בחירה של שני הצדדים. המומחים של המרכז להורות לרוב ממליצים לשני הצדדים המעורבים בהליך הפונדקאות לשמור על קשר רציף אך לא אינטנסיבי מידי. התינוק שנולד בהליך הפונדקאות מכיר את ההורים המיועדים ולרוב אינו נפגש עם האם הנושאת שילדה אותו, אלא אם ההורים המיועדים מעוניינים במפגשים מסוג זה.
חשוב לזכור כי החוק בארץ מתיר פונדקאות לנשים שעברו עד 4 לידות, והקריטריונים שנקבעו לאם הנושאת כוללים בין היתר סטטוס משפחתי של אישה לא נשואה, למרות שבמקרים מסוימים הוועדה מאשרת גם לנשים נשואות לשמש כאם נושאת.
רגשות מעורבים
נשים ששימשו כפונדקאיות עבור הורים מיועדים מדווחות כי בהליך עצמו הן התמודדו עם מכלול שלם של תחושות ורגשות, בעיקר קרבה ואהבה לעובר שהן נושאות ברחמן, מחשבות על חיי התינוק שהן עומדות ללדת ולא לגדל, פחד מהנתק מהתינוק שזה עתה נולד ועוד.
אהבה לתינוק
רוב הנשים שעברו פונדקאות וסייעו להורים המיועדים להביא ילד לעולם מספרות כי הן התחברו ברמה הרגשית לעובר התפתחת ברחם, ורובן דיווחו כי הן אהבו את העובר בדיוק כמו את שאר הילדים שהן ילדו, למרות הידיעה כי התינוק לא יהיה שלהן.
חוסן נפשי
הפונדקאיות נאלצות להתמודד עם הרבה מאוד קשיים פיזיים, רגשיים וגם ביורוקרטיים. האם הנושאת חייבת לעמוד בקריטריונים שנקבעו, היא עוברת מבחני התאמה, ועליה לקבל תמיכה מהמשפחה ומהסביבה הקרובה. בבחירת האם הנושאת מתייחסים לחוסנה הנפשי לכן היא עוברת הערכה פסיכולוגית על מנת לוודא את התאמתה להליך המורכב.
המאמר נכתב על ידי :
מנהלת את המרכז להורות באמצעות פונדקאות
בעלת תואר ראשון במדעי ההתנהגות מאוניברסיטת בן גוריון
סיימתי תוכנית הסבה לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב
תואר שני בעבודה סוציאלית בהתמחות של טיפול משפחתי וזוגי מאוניברסיטת תל אביב
סיימתי קורס גישור וקורס בהנחיית קבוצות
מנהלת את המרכז להורות באמצעות פונדקאות
בעלת תואר ראשון בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת בן גוריון
תואר שני בעבודה סוציאלית בהתמחות של טיפול משפחתי וזוגי מאוניברסיטת תל אביב
סיימתי קורס דו שנתי בהנחיית קבוצות
