הורות יחידנית משמעותה משפחה שנוצרת על בסיס הורה אחד בלבד. בשנות ה 90 החל תהליך שינוי חברתי במבנה המשפחתי שהיה נהוג עד כה של בני זוג ( גבר ואישה) הנשואים זו לזה ומביאים ילדים לעולם ומגדלים אותם ביחד.
השינוי החל בקרב נשים רווקות שהגיעו לשנות השלושים המאוחרות ולא הצליחו לבנות זוגיות ולהינשא, גברים לקראת שנות החמישים שלא הצליחו להינשא אך מעוניינים בילד משלהם ונשים שהתגרשו והיו כבר אימהות וחפצו בהרחבת המשפחה מבלי להינשא בשנית. כיום, 3,000 תינוקות מתוך 160,000, שנולדים בשנה בישראל הם של נשים רווקות אשר נעזרות בתרומת זרע .
העמדות החברתיות היו שמרניות והמקרים של הורות יחידנית היו ספורים ביותר יחד עם זאת החל תהליך חברתי שנקרא הורות משותפת – משמעותו הייתה במציאת פרטנר/ית להורות משותפת כשהבסיס היה הורות ללא זוגיות.
התהליך היה כרוך בהכרות ממושכת של הפרטנר , עריכת הסכם משפטי שכלל את האחריות הכלכלית, ורגשית כלפי הילד שיוולד ובפועל לא תמיד הדברים יושמו כלשונם לאחר לידת הילד במיוחד כשלכל אחד מהצדדים גם הצטרף בן זוג.
יחד עם זאת תהליך השינוי החברתי הכשיר גם את הלגיטימציה להורות יחידנית כהגדתה ולמבנים שונים של משפחות .
משנת 2005 חלה עליה משמעותית ומתמדת באחוז הנשים הרווקות בעיקר אשר מחליטות עם הגיען לשנות השלושים המאוחרות להעזר בתרומת זרע ולהביא ילד לעולם בכוחות עצמן ולגדלו לבד.
הורות יחידנית והדרכים המובילות אליה
הטכנולוגיות הרפואיות אשר עומדות בפני נשים רווקות הבוחרות להפוך לאמהות יחדניות הינן :
הזרעה – הזרע הינו של תורם מישראל אשר ניתן באמצעות בנק הזרע בבתי החולים הציבוריים השונים או של תורם מחו"ל אשר ניתן לקבל מבנק הזרע של בתי החולים הפרטיים קרי אסותא ומדיקל סנטר. ההבדל הינו זמני ההמתנה והעלות. במהלך הטיפול מזריקים את הזרע ישירות לרחם האישה. ניתן לבצע הזרעה מלאכותית בשיטות שונות, כאשר השכיחה ביותר היא הזרעה תוך רחמית.
הפריה חוץ גופית- הפריה חוץ גופית (In Vitro Fertilization – IVF) אשר ידועה גם בשמות: "הפריה מלאכותית" ו"הפריית מבחנה", הינה אחד מן הטיפולים השכיחים ביותר בקרב טיפולי הפוריות המתקדמים. ההפריה החוץ גופית היא טכניקת טיפולי הפריון השכיחה ביותר בעידן המודרני.בתהליך ההפריה החוץ גופית מתקיימת פגישה יזומה בין הביצית לזרעון בתנאי מעבדה, כאלטרנטיבה למקום המפגש הטבעי שלהם – החצוצרה בגוף האישה. במסגרת טיפול הפוריות מבצעים שאיבת ביציות מגוף האישה, איחוד עם תאי הזרע והפריה בתנאי מעבדה. לאחר מכן, מחדירים את העובר אל הרחם, תוך מתן טיפול הורמונאלי תומך.
פונדקאות– האם המיועדת מכינה מראש בתהליך הפריה חוץ גופית עוברים מביציות שלה וזרע של תורם, והעוברים עוברים תהליך הקפאה ונשמרים במיכל של המעבדה.
לאחר אישור הועדה את ההתקשרות שבין האם המיועדת לפונדקאית מתחילה הפרוצדורה הרפואית, אשר כוללת הכנה הורמונלית של הפונדקאית באמצעותה מכינים את הרחם שלה לקליטת העובר, הפשרה של העובר והחזרתו לרחמה של הפונדקאית.
ב 18.7.2018 אושר סופית להרחיב את חוק הפונדקאות (החוק עבר ברוב של 59 אל מול 52 מתנגדים), שמאשר גם לנשים רווקות ללא בן זוג להיעזר בפונדקאית והדרך לתהליך הורות יחידנית נפתחה בצורה רחבה יותר. עם זאת, לגברים רווקים התהליך לא אושר.
הועדה הגבילה את הנשים הרווקות לשימוש בעוברים שנוצרו מביציות שלהם בלבד ותרומת זרע וכשגילן במועד הכנת העוברים לא היה מעל גיל 43.
היות והסיכוי לקליטת העוברים ברחם הפונדקאית בגיל זה נמוך יותר נדרשת האם המיועדת במידה והפונדקאית לא תקלט להריון אחרי 6 ניסיונות לפצות אותה בסכום גבוה יותר מהרגיל.
פונדקאיות רבות נרתמות לסייע לנשים יחידניות להפוך לאמהות מתוך הזדהות עם הקושי הרב שהן חוו, באי מציאת זוגיות ובעיה רפואית אשר מונעת מהן להפוך לאם.
חלק מהפונדקאיות אמהות חד הוריות בעצמן ורואות בכך סוג של העצמה נשית.
אין ספק שהשינויים החברתיים שחלו במבנה המשפחה בעשורים האחרונים הניעו את השינויים החוקתיים במקביל.
אנו מאחלות ליום שחוק הפונדקאות יורחב גם לגברים בודדים וזוגות חד מיניים אשר הופכים להורים מחוץ לגבולות ישראל בין היתר גם בשיטת הורות יחידנית.
המאמר נכתב על ידי :
מנהלת את המרכז להורות באמצעות פונדקאות
בעלת תואר ראשון במדעי ההתנהגות מאוניברסיטת בן גוריון
סיימתי תוכנית הסבה לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב
תואר שני בעבודה סוציאלית בהתמחות של טיפול משפחתי וזוגי מאוניברסיטת תל אביב
סיימתי קורס גישור וקורס בהנחיית קבוצות
מנהלת את המרכז להורות באמצעות פונדקאות
בעלת תואר ראשון בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת בן גוריון
תואר שני בעבודה סוציאלית בהתמחות של טיפול משפחתי וזוגי מאוניברסיטת תל אביב
סיימתי קורס דו שנתי בהנחיית קבוצות
