הליך פונדקאות הולך והופך נפוץ יותר ויותר בישראל ובעולם בכלל, במיוחד עם הרחבת חוק הפונדקאות בשנה האחרונה (שנת 2022). הליך זה מאפשר לזוגות וליחידים להקים משפחה, הנחשבת למשפחה מודרנית, שללא הליך זה לא היה מתאפשר הדבר. מדינת ישראל הציבה קריטריונים לאם פונדקאית אשר תתאים להליך זה, בנסיון לשלבו עם מדיניות דמוקרטית מחד, ומצד שני עם מדיניות הלכתית.
הליך פונדקאות בישראל
הליך פונדקאות הוא הליך שמאפשר לזוגות ויחידים לקבל תינוק, דרך הפריה של ביצית והחדרתה בגוף של אם פונדקאית, קרי אישה בהריון הנושאת את הביצית המופרית של האישה החפצה בתינוק, אך נבצר ממנה להביאו בדרך טבעית. האם הפונדקאית מוסרת את התינוק עם הלידה לידי האם הביולוגית (שסיפקה את הביצית המופרית).
בישראל הליך זה הפך לחוקי ומקובל החל משנות התשעים, בעקבות פניה לבג"צ של זוגות ועמותות שביקשו לאפשר הליך זה. החוק הורחב בשנת 2022 כך שהוא מוחל גם על זוגות חד מיניים. החקיקה ניסתה לשלב בין מדיניות דמוקרטית וזאת לצד אישור הלכתי, ובכך לשמור על הזוגות והיחידים המבקשים את התהליך, לצד שמירה על האם הפונדקאית. לכן המחוקק ניסח קריטריונים לאם פונדקאית היכולה לגשת להליך זה, ולתקנות שישמרו על זכויותיה.
קריטריונים לאם פונדקאית לפי החוק הישראלי
המחוקק הישראלי הציב קריטריונים לאם פונדקאית שמטרתם לשמור הן על מבקשי הפונדקאות, הן על האם עצמה, ולהתכתב עם רוח מדינה שומרת הלכה והלכות יהודיות, וזאת לצד הליך שאולי מייצג בצורה הטובה ביותר את המודרניזציה והדמוקרטיה.
ישנה העדפה מסוימת לפונדקאות בישראל לעומת פונדקאות בחו"ל וזאת בשל הדת של האם, היכולת לפקח על ההליך והנגישות של הזוג לאם. עם זאת הקריטריונים לאם פונדקאית תקפים גם לגבי פונדקאות בחו"ל ויש לכך יתרונות מסוימים.
קריטריונים הלכתיים
כאמור, כאשר ההלכה נכנסת להליך הפונדקאות הדבר יכול להפוך למורכב. אולם כיום ישנה הסכמה נרחבת בקרב רבנים להליך זה, שמאפשר לזוגות להפוך להורים ולמשפחה. ישנם קריטריונים לאם פונדקאית אשר הולכים בד בבד עם ההלכה, הם אינם מחייבים את הכלל הניגש להליך זה אולם הם מוגדרים בצורה ברורה ויובאו בין הקריטריונים לאם פונדקאית המוצגים כאן.
קריטריונים לאם פונדקאית
- לפי הקריטריון ההלכתי – אם פונדקאית תוגדר כאישה הנושאת ברחמה ילד אשר נועד עבור זוג נשוי. לפי הרחבת החוק החדש- אם פונדקאית תוגדר כאישה הנושאת ברחמה ילד אשר נועד עבור זוג נשוי, או ידוע בציבור או עבור אישה חד הורית שנמצאה מתאימה לתהליך.
- לפי ההלכה- אם פונדקאית תהיה בעלת דת יהודית.
- גיל האם הפונדקאית נע בין 22 שנים ועד 38 שנים.
- האם הפונדקאית לא נשאה יותר משני עוברים ברחמה במהלך חייה, גם אם מדובר בעובר שלא נולד.
- בריאות האם הפונדקאית תקינה, לרבות משקל, וגופה מאפשר הריון תקין.
- בריאותה הנפשית של האם הפונדקאית תקינה.
- במידה והאם מגדלת ילד, יש לחכות לפחות שנה מהלידה עצמה.
- לפי ההלכה- במידה ומדובר בזוג נשוי הפונה להליך פונדקאות, האם הפונדקאית תישא ברחמה ביצית המופרית מזרע של הגבר הנשוי בלבד.
- לפי ההלכה – האם הפונדקאית אינה נשואה ואינה נמצאת בקרבה משפחתית עם בני הזוג הפונים להליך זה.
הליך פונדקאות בישראל לעומת חו"ל
בין הפונים להליך הפונדקאות, יש שיעדיפו אותו בישראל ויש דווקא שבחו"ל. ישנה משמעות נרחבת לקרבה הפיזית, לפיקוח ולאפשרות של הזוג להיות בקשר עם האם הפונדקאית. יש משהו בתרבות המשותפת שיכול לקרב. עם זאת, ישנם שיעדיפו אם פונדקאית מחו"ל, בשל המחיר שלעיתים מוזל יותר, וגם בשל המרחק, המאפשר בהיבט רגשי ונפשי ניתוק מסוים עם הגעת התינוק לידי הוריו.
המאמר נכתב על ידי :
מנהלת את המרכז להורות באמצעות פונדקאות
בעלת תואר ראשון במדעי ההתנהגות מאוניברסיטת בן גוריון
סיימתי תוכנית הסבה לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב
תואר שני בעבודה סוציאלית בהתמחות של טיפול משפחתי וזוגי מאוניברסיטת תל אביב
סיימתי קורס גישור וקורס בהנחיית קבוצות
מנהלת את המרכז להורות באמצעות פונדקאות
בעלת תואר ראשון בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת בן גוריון
תואר שני בעבודה סוציאלית בהתמחות של טיפול משפחתי וזוגי מאוניברסיטת תל אביב
סיימתי קורס דו שנתי בהנחיית קבוצות
