תהליך הפונדקאות הוא תהליך שמערב רפואה מתקדמת ומעורבות רגשית גבוהה הן להורים המיועדים והן לפונדקאית. חשוב להבין את התהליך מבחינה חוקית רפואית ורגשית. הסכם ההתקשרות בין הפונדקאית להורים המיועדים, חייב להיות ברור והגון כדי למנוע בהמשך אי הבנות, שכן, מערכת היחסים בין הזוג לפונדקאית היא משמעותית מאוד לצדדים ולהיריון עצמו.
תהליך פונדקאות בארץ לעומת בחו"ל
תהליך הפונדקאות מתאר תהליך שבו אישה נושאת את ההריון עבור ההורים המיועדים. בתהליך הפונדקאות המסורתית העובר נוצר מהפריה של הביצית השייכת לאם הנושאת, באמצעות זרע של האב המיועד בשיטת ההזרעה המלאכותית, בעוד שבתהליך הפונדקאות המלאה, הצורה השכיחה בהווה, האם הפונדקאית נושאת ברחמה עובר שנוצר על ידי הפריה חוץ גופית מביצית ומזרע של ההורים המיועדים, או בתרומה. נכון להיום, בישראל מותרת אך ורק פונדקאות מלאה, כלומר הפונדקאית שהיא האם הנושאת אינה יכולה לתת ביצית משלה.
ישראלים יכולים לבחור באחד מתוך שני מסלולים אפשריים:
• הסכם עם אם פונדקאית בישראל, בכפוף לתנאים וכללים שנקבעו בחוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו-1996. ההורים המיועדים חייבים לקבל אישור מהוועדה המיוחדת של משרד הבריאות. התהליך אפשרי עם ביצית וזרע של ההורים המיועדים או בסיוע תרומת ביצית
• מסלול פונדקאות בחו"ל, לרוב בעזרת סוכנות מקצועית ובעלת ניסיון וקשרים בתחום. בחו"ל אפשרי להיעזר או בתרומת זרע או בתרומת ביצית, כמובן שחייבת להיות זיקה גנטית עם אחד ההורים המיועדים.
על פי נתוני משרד הבריאות יש עלייה מתמדת במספר הבקשות לקבלת אישור הסכמים לנשיאת עוברים, כך לדוגמה בשנת 2000 הוגשו רק 20 בקשות לוועדה המיוחדת, ו-6 תינוקות באו לעולם בהליכי פונדקאות בישראל, בעוד שבשנת 2011 הוועדה קיבלה 92 בקשות ונולדו 49 תינוקות.
חקיקה יחסית מתירנית בישראל
ראוי לציין כי החקיקה בישראל בנושא תהליכי פונדקאות נחשבת למתקדמת ולמתירנית בהשוואה למדינות אחרות בעולם, לרבות מדינות המערב. הסיבה העיקרית היא המצווה להביא ילדים לעולם והלידות המרובות בקרב משפחות בארץ לעומת המצב בחו"ל. למרות הגישה היחסית מתירנית בישראל, ועל אף טכנולוגיות הפריון המתקדמות בארץ, החקיקה בישראל מגבילה וקובעת קריטריונים המאפשרים פונדקאות רק לבני זוג שהם איש ואישה ולנשים ללא בן זוג לעבור את התהליך בישראל.
לכן, זוגות חד מיניים ויחידים אינם עומדים בקריטריונים ועליהם לחפש פתרונות במדינות אחרות. עד לפני מספר שנים זוגות חד מיניים, יחידים ויחידות עברו את התהליך במדינות עולם שלישי כמו הודו ותאילנד, אך כיום רוב המדינות בעולם הטילו מגבלות על פונדקאות, ולמעשה זוגות חד מיניים יכולים להביא ילד לעולם בהליך פונדקאות במדינות מערביות כמו קנדה וארצות הברית.
פונדקאות בעבר הלא רחוק
כדאי לדעת כי בעבר הלא רחוק, רבים טענו כי תהליך הפונדקאות אינו מוסרי, ולא מעט אנשים טענו כי מדובר בניצול נשים ובסחר איברים. לפני השינוי בחוק הישראלי, שהתיר גם לנשים נשואות להיות פונדקאיות, רוב הנשים ששימשו שנושאות הריון פנו לתהליך בגלל מצוקה כלכלית וכדי ליצור מקור להכנסה נוספת עבור משפחתן. כיום המצב שונה, רוב הנשים המשמשות פונדקאיות עושות זאת גם מטעמים אלטרואיסטיים, ביניהן נשים משכילות ומבוססות כלכלית.
אחד המיתוסים הרווחים בארץ הוא שהאם הפונדקאית תורמת ביצית משלה לצורך הפריית העובר מזרעו של הגבר, אך החוק אינו מתיר זאת. לכן חשוב להדגיש כי העובר שהאם הפונדקאית נושאת נוצר מביצית ומזרע של ההורים המיועדים או מזרעו של האב המיועד וביצית מתרומה, כל עוד הביצית לא נשאבה מהאם הפונדקאית.
אם אתם מתכננים לעבור תהליך פונדקאות בארץ או בחו"ל, מומלץ לעיין בדף שאלות ותשובות לפונדקאיות באתר שלנו. תהליך הפונדקאות מורכב וממושך, הוא כרוך בעלויות כספיות גבוהות ואינו מתאים לכל אחד, לכן חשוב לפנות לייעוץ מקצועי וכדאי להבין מראש במה כרוך התהליך ומהם הסיכונים האפשריים.
מינה יולזרי
מנהלת את המרכז להורות באמצעות פונדקאות
בעלת תואר ראשון במדעי ההתנהגות מאוניברסיטת בן גוריון
סיימתי תוכנית הסבה לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב
תואר שני בעבודה סוציאלית בהתמחות של טיפול משפחתי וזוגי מאוניברסיטת תל אביב
סיימתי קורס גישור וקורס בהנחיית קבוצות
בשנת 1984 ניהלתי מועדונית של נוער בסיכון, עבודה רב צוותית עם ילדים ומשפחות בעלי תפקוד בעייתי, הדרכת הורים ושילובם בחיי הילדים
בשנת 1988 עבדתי כעובדת סוציאלית בשרות בתי הסוהר באבחונים ובניית תוכניות שיקום ובטיפול משפחתי
עדה אטיאס
מנהלת את המרכז להורות באמצעות פונדקאות
בעלת תואר ראשון בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת בן גוריון
תואר שני בעבודה סוציאלית בהתמחות של טיפול משפחתי וזוגי מאוניברסיטת תל אביב
סיימתי קורס דו שנתי בהנחיית קבוצות
