במרץ 1996 אישרה כנסת ישראל את חוק ההסכמים לנשיאת עוברים (אישור והסכם מעמד היילוד), הידוע כחוק הפונדקאות. הליך הפונדקאות מאפשר להורים המיועדים להביא ילד לעולם בעזרת אם נושאת, כאשר בישראל החוק מאפשר רק הליך הכרוך בהשתלת ביצית מופרית( מזרע וביצית של ההורים המיועדים או מזרע של האב המיועד וביצית של תורמת שאינה האם הפונדקאית ),ברחמה של האם הפונדקאית, ולאחר הלידה התינוק יימסר להורים המיועדים.
התהליך בארץ מחייב הסכם בכתב המאושר על ידי ועדת הפונדקאות, החוק מציב מספר תנאים שחייבים להתקיים כמו פונדקאית מאותה דת כמו האם המיועדת, גיל ההורים המיועדים מעל 18 שנה, גיל מקסימלי של האם המיועדת עד 54ושל האב המיועד עד 60, ויש מגבלות נוספות, חלקן מוטלות על הליך בחירת האם הנושאת. את הליך הפונדקאות אפשר לבצע בישראל לאחר קבלת אישור מהוועדה, יש אפשרות לבצע את ההליך גם בחו"ל במדינות כמו גאורגיה, אוקראינה, ארצות הברית וקנדה.
הדעה הרווחת בציבור הישראלי היא שהליך הפונדקאות הוא דרך לגיטימית המאפשרת להורים המיועדים להביא ילד לעולם, ההליך מאפשר לזוגות ולהורים מיועדים לממש את הזכות להורות כאשר יש סיבות ביולוגיות או סיבות אחרות המונעות מהאם או מהורים המיועדים להרות וללדת, אך למרות שההליך נחשב לגיטימי אצל רוב האוכלוסייה, הפונדקאות מאז ומתמיד מצויה במחלוקת ציבורית, ולמעשה בלא מעט מדינות ההליך אסור על פי חוק כמו כן גם בישראל שההליך חוקי האיסלם אינו מאשר אותו וכן רבנים מסוימים בציבור החרדי.
היבטים מוסריים להליך הפונדקאות
נושא הפונדקאות מורכב מבחינת אתיקה, מוסר ודת. באופן כללי, הליך הפונדקאות מתאר תהליך בו נושאים את העובר ברחם של אישה שהיא אינה האם, האם הנושאת (פונדקאית) נושאת את העובר ברחמה עד ללידה, ולאחר הלידה עליה למסור את התינוק להורים המיועדים, בכפוף להסכם שנחתם ביניהם.
יש לא מעט אנשים הרואים בהליך הפונדקאות כבעייתי מבחינת אתיקה ומוסר מאחר והוא דומה לסחר באיברים וקיים מוטיב של ניצול נשים ממעמד סוציו אקונומי נמוך מאחר והן משכירות את הרחם שלהן בתמורה לפיצוי כספי מההורים המיועדים. יחד עם זאת, הליך הפונדקאות מהווה חלופה טובה לתהליכי אימוץ ילדים שהיו האופציה היחידה לפני שחוקק חוק הפונדקאות , מאחר ולפחות אחד מההורים המיועדים הוא הורה ביולוגי של התינוק וניתן לגדל את הפעוט מיומו הראשון.
בנוסף, יש היבטים חוקיים להליך הפונדקאות שחשוב להתייחס אליהם נכון. כך לדוגמה, המתנגדים להליך מצביעים על ניצול מעמדי ופיננסי של נשים ממעמד מוחלש, לטענתם זהו סחר איברים הכולל סימנים של עבדות. התומכים בהליך הפונדקאות מציינים כי לאם הנושאת יש זכויות והיא יכולה לעשות עם גופה ככל העולה על רוחה, ומאחר והיא מסייעת להורים המיועדים הרי זו ברכה ההתייחסות אליה כאדם בוגר שאחראי להחלטותיו וגורלו ב 10 שנים האחרונות אושרו גם נשים נשואות כפונדקאיות וזו הפכה להיות החלטה משותפת של בני הזוג .
בישראל יש היבט נוסף להליך הפונדקאות מבחינת דת והלכה. מצד אחד המדינה מעודדת הורים מיועדים שאינם יכולים להביא ילד לעולם בצורה טבעית לפנות להליך הפונדקאות, אך מצד שני החוק אינו מאפשר לאוכלוסיות מסוימות לעבור את ההליך בארץ. החוק נכון להיום מאפשר רק להורים מיועדים שהם בני זוג (גבר ואישה) או לאישה יחידנית לעבור את ההליך בעזרת אם פונדקאית, בעוד זוגות מקהילת הלהט"ב מופלים לרעה ועליהם לעבור את ההליך רק במדינות המאפשרות זאת, כלומר ארה"ב וקנדה.
יש במגזר החרדי רבנים מועטים מאוד שמתנגדים להליך הפונדקאות מסיבות הלכתיות הנוגעות למעמד והדת של היילוד למרות שהחוק התייחס לבוגיות הדתיות וההלכתיות . למעשה, ההגבלה של הרבנים לבחירת אם פונדקאית שהיא תהיה חד הורית בלבד וזאת מסיבה הלכתית, אך זו אינה עמדה מוחלטת על ידי הפוסקים ולפני 10 שנים פסק הרב עמאר שמותרת גם פונדקאית נשואה ועקב זאת הרחיבה הועדה את הנהלים ומאשרת מאז גם לנשים נשואות להיות אמהות פונדקאיות.
חשוב לציין כי גם לשימוש בטכנולוגיית ההפריה החוץ גופית יש לא מעט מתנגדים, בעיקר במגזר החרדי. עם זאת כאשר בני זוג דתיים מגיעים לרב שלהם לצורך ייעוץ, המגמה כיום בקרב הפוסקים היא לאפשר להם לממש את הזכות להורות.
המאמר נכתב על ידי :
מנהלת את המרכז להורות באמצעות פונדקאות
בעלת תואר ראשון במדעי ההתנהגות מאוניברסיטת בן גוריון
סיימתי תוכנית הסבה לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב
תואר שני בעבודה סוציאלית בהתמחות של טיפול משפחתי וזוגי מאוניברסיטת תל אביב
סיימתי קורס גישור וקורס בהנחיית קבוצות
מנהלת את המרכז להורות באמצעות פונדקאות
בעלת תואר ראשון בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת בן גוריון
תואר שני בעבודה סוציאלית בהתמחות של טיפול משפחתי וזוגי מאוניברסיטת תל אביב
סיימתי קורס דו שנתי בהנחיית קבוצות
