בישראל תהליכי הפונדקאות הינם תהליכי פונדקאות בתמורה. התמורה שהפונדקאית מקבל נחשבת בחלקה כפיצוי וחלקה כשכר. פיצוי על כאב שכרוך בהיריון ולידה ותשלום על הנכונות שלה לעבור תהליך ובכך לסייע לזוג הורים שזו הדרך היחידה עבורם להפוך להורים. אפשר לטעון ששום מחיר בעולם לא משתווה לנתינה הגדולה שהפונדקאית נותנת לזוג שאינו יכול לממש את שאיפתו להפוך להורה.
במדינות בהם הפונדקאות בתמורה אינה חוקית ויש חוק שמתיר פונדקאות אלטרואיסטית בלבד, יש פחות מועמדות שמסכימות לעבור את התהליך למרות שהוצאות שונות הכרוכות באובדן ימי עבודה והוצאות נוספות משולמות להן עד תום.
ההחלטה לעבור תהליך פונדקאות תמיד מערבת שיקולים כלכלים אבל גם רגשיים. יש במקרים רבים סגירת מעגל רגשי שנובע מהחלטות שנעשו בעבר כמו הפלה יזומה, או הזדהות עם אישה שהינה קרובה לליבם שעברה ניסיונות וטיפולי פוריות רבים. כששואלים פונדקאית מה הסיבה הראשית הן טוענות שהסיבה הכלכלית לא ספק היא סיבה חשובה מאוד.
בממשלה הקודמת שרת הבריאות יעל גרמן ממפלגת יש עתיד יזמה חוק פונדקאות שאמור היה לכלול גם את הזוגות החד מיניים. אלא שהדרישה שהפונדקאות תהיה אלטרואיסטית. כמובן שהביקורת לא איחרה לבוא והטענה היתה שההפלייה לבשה פנים אחרות. היה ברור שמספר הנשים שיסכימו להיות פונדקאיות ללא תמורה יהיה מספר זעום שלא יאפשר בעצם מענה שוויוני ומכבד. חלק מהביקורת היה שהתשלום בודאי יהיה מתחת לפני השטח ובדרך זו לא יהיה פיקוח ושמירה על זכויות הפונדקאית. למידע נוסף על פונדקאות בישראל
כשפונדקאית יולדת ילד, מייד לאחר הלידה באופן די ברור וחד הוא נילקח ממנה. חווית היריון הפונדקאות אינה שונה מנשיאת היריון טבעי וביולוגי שהיה בעברה של הפונדקאית. המהלך הטבעי של היריון מוביל לידי הורות. שפונדקאית יולדת היא חוזרת לביתה כשידיה ריקות אבל לא רק ידיה. לאורך כל ההיריון הפונדקאית מודעת לעובדה שהתינוק הוא לא שלה. היא מגדלת אותו ברחמה חומלת ושומרת עליו למען אישה אחרת. ההחלטה לעבור תהליך פונדקאות כמו שנאמר כרוכה גם במחשבה על התשלום. הכסף להערכתי יוצר הגנה נוספת במערכת הרגשית של הפונדקאית שהרי בהריונות שהיו שלה בעבר מעולם לא שילמו לה על אובדן ימי עבודה או תשלום על סבל שכרוך בהיריון. התשלום מסייע לה במידה מסוימת לעשות איזו חציצה רגשית שתאפשר לה לסיים את ההיריון שהיא נושאת קרוב לליבה ולמוסרו לאחר הלידה להוריו האמיתיים, אלו ששילמו לה על הסבל ואובדן הזמן וכל ההוצאות האחרות, אלו שיגדלו אותו מעתה והלאה.
מכיון שכל היריון כרוך בסיכון בריאותי, ובמידה והכל עובר בשלום לוקח לגוף האישה להתאושש עד שכוחותיה הפיזיים והנפשיים חוזרים אליה ומתאזנים. מבחינה זו, גם שפונדקאית מקבלת תמורה כספית נאה, ניתן לשאול האם אין כאן אלטרואיסטיות? הרי הסיכון הבריאותי קיים והפונדקאית שמחליטה לעבור תהליך מודעת בבירור ואף חותמת על הסכם שמתייחס לסיכון שקיים שתסבול מבעיות רפואיות שילוו אותה לאורך חייה . זו סוגייה שיש בה לטשטש את הדיכוטומיה בין פונדקאות אלטרואיסטית לפונדקאות בתמורה. יש הרבה שטוענים שכל פונדקאות הינה בבסיסה אלטרואיסטית. והתמורה הינה שולית ביחס למעשה.
מינה יולזרי
מנהלת את המרכז להורות באמצעות פונדקאות
בעלת תואר ראשון במדעי ההתנהגות מאוניברסיטת בן גוריון
סיימתי תוכנית הסבה לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב
תואר שני בעבודה סוציאלית בהתמחות של טיפול משפחתי וזוגי מאוניברסיטת תל אביב
סיימתי קורס גישור וקורס בהנחיית קבוצות
עדה אטיאס
מנהלת את המרכז להורות באמצעות פונדקאות
בעלת תואר ראשון בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת בן גוריון
תואר שני בעבודה סוציאלית בהתמחות של טיפול משפחתי וזוגי מאוניברסיטת תל אביב
סיימתי קורס דו שנתי בהנחיית קבוצות
