המסע להורות מתחיל עם קבלת ההחלטה שבני הזוג רוצים להפוך להורים. בשנים האחרונות עם עליית גיל הנשואים והתחלת הנסיונות להכנס להריון רואים עליה תלולה באחוז הזוגות הפונים לטיפולי פוריות בגלל קשיים בכניסה להריון בדרך הטבעית.
חוסר יכולת להיכנס להריון
98% מהנשים מצליחות באמצעות טכנולוגיות רפואיות בסופו של דבר להרות ורק 2% מכלל הנשים פונות להליך פונדקאות או אימוץ.
אותה אוכלוסיית זוגות עברה לעיתים שנים של טיפולים קשים וכואבים המלווים בציפיה דרוכה לקבלת תשובה חיובית שנקלט הריון ובאכזבות חוזרות כשההריון לא נקלט או התרחשה הפלה.
מדובר ברכבת הרים רגשית שמאתגרת את הזוגיות ודורשת פתיחות ונכונות לחלוק בקושי הרגש , באכזבה , ובתחושת הכישלון.
ההתמודדות עם הסביבה אף היא אינה פשוט , קיימת ציפיה ברורה מהזוג "לעשות משהו בנידון " שבאה לידי ביטוי בברכות , שאלות פולשניות, המלצות כאלה ואחרות שמכבידות על המצב הרגשי הקשה מאליו שבו נמצא הזוג ולכן לעיתים זוגות נמנעים מאירועים חברתיים ומשפחתיים שיכולים לייצר בקלות רבה יותר סיטואציה כזו דבר הגורם להתבודדות.
הזמן שעובר גורם לזוגות רבים לעיתים קרובות בהמלצה של הרופא ו/או גלישה ברשתות חברתיות או חיפוש באינטרנט להחליט לפנות לאפיק הפונדקאות שנראה כדרך בעלת הסיכוי הגבוה יותר להצליח להפוך להורים.לעיתים זוגות בוחרים תוך כדי הליך הפונדקאות להמשיך בטיפולי פוריות מתוך הנחה שבכל מקרה ירצו יותר מילד אחד.
ההחלטה לפנות לאפיק הפונדקאות מהווה סוג של הקלה, האישה מרגישה שהאחריות אינה מוטלת יותר רק על כתפיה מאידך הצטברה עייפות ,אכזבה , שחיקה וציפיה שהדרך החדשה תהיה קלה מהירה ומוצלחת.
האלמנט הכספי אף הוא יוצר לחץ רב היות וכספים רבים הושקעו בשלב הטיפולים בהתיעצויות עם מומחים וטיפולים בבתי חולים פרטיים ההתרגנות להוצאה כספית נוספת הכרוכה בהליך הפונדקאות מגבירה את הלחץ ודורשת לעיתים לקיחת הלוואה או פניה למשפחה לסיוע . בנקודת זמן זו זוגות נדרשים לבחור בין הליך פונדקאות בישראל או בחו"ל החלטה שמושפעת מהמצב הרגשי בו נמצאים הזוגות .
פונדקאות בחו"ל – מהיר יותר ורחוק יותר מעין והלב
זוגות הבוחרים בהליך פונדקאות בחו"ל מעדיפים שהקשר עם הפונדקאית יהיה מינורי , "רחוק מהעין רחוק מהלב" משפט שנאמר בהקשר זה לא מעט. עבור האישה לראות אישה אחרת נושאת את ההריון יכול לעורר כאב רב .
בדרך הזו הזוג מקבל את כל הבדיקות בצורה מסודרת אך אינה נוכח בבדיקות עצמן ואינו מעורב ברמה הרגשית בכל שלב, הוא לכאורה ממשיך בשגרת חייו מתוך ידיעה שעוד X זמן יהיה עליהם לנסוע ללידה של תינוקם . ישנם הליכי פונדקאות באוקראינה וגאורגיה שאותם אנו מלוות.
ההתמקדות היא בעיקר בילד שיוולד ופחות בהריון עצמו למעט בחלק הבריאותי כמובן. מתקיים סוג של ניתוק שלעיתים יכול להקשות על המעבר בין ההריון שהתקיים בארץ אחרת לשלב הלידה שבו נמסר להם התינוק והוא בטיפולם המל.
תהליך הפונדקאות בחו"ל מהיר יותר ודורש פחות בירוקרטיה , היות והזוגות גם כך עייפים מכל התהליך שעברו עד עכשיו במסע להורות הציפיה היא שהכל ילך קל וחלק עם כמה שפחות דרישות ובזמן קצר כי גם כך הם בפיגור בלהפוך להורים בהשוואה לסביבה .
תהליך הפונדקאות בחו"ל דורש מהזוג להגיע ללידה ולשהות לאחר הלידה לפחות חודש באותה מדינה, זוגות רבים לא המייחסים לכך משקל רב ביחס לקלות והמהירות ולמחיר הזול יותר של ההליך עצמו אך אנו רואות לא מעט זוגות שהתגובות הרגשיות לאחר הלידה מורכבות במיוחד במדינה זרה .
כל לידה של תינוק גורמת לשינוי ברמה האישית והזוגית עד כמה וכמה לאחר כמה שנים של נשואים ובארץ זרה.
הבלבול הזה לעיתים פותח פתח לביטוי כל הרגשות המודחקים שהצטברו במשך השנים של הטיפולים ( כעס, אכזבה, תסכול ( יחד עם כל הרגשות החיובים שמלווים את ההפיכה להורים ( שמחה ,התרגשות, הקלה ).
השהות במדינה זרה ללא תמיכת המשפחה / חברים, הבית והשפה כשהאסימון נופל שיש ילד שצריך לטפל בו יכולה להגביר ולהקצין רגשות אלו .
פונדקאות בישראל
זוגות הבוחרים בהליך הפונדקאות בישראל מעוניינים ללוות את ההריון ולחוות אותו כאילו והתנהל אצלם.
הנוכחות בכל בדיקה , היכולת לשוחח עם הרופא תוך כדי הבדיקה מעניקה תחושה של שליטה ומרגיעה את החששות שמציפות בהליך כזה.
ליווי הפונדקאית בכל שלב והתעדכנות בתחושותיה מהבחילות , הקאות , הבעיטות הראשונות מכינות את הזוג מבחינה רגשית בצורה הדרגתית לקבלת התינוק שיוולד, זהו תהליך רגשי שעובר כל זוג במהלך הריון שעוזר גם להפנים את השינוי הקרב ולהסתגל אליו .
הזוג במהלך ההריון יכול לבחור לערוך את הבדיקות המשמעותיות( שקיפות עורפית, סקירת מערכות וכו ) אצל רופאים מומחים בהתאם לבחירתם כפי שהיו עושים בהריון רגיל.
הלידה בהליך פונדקאות בישראל מתבצעת באחד מבתי החולים בארץ כשהזוג אחרי שלושה ימים משתחרר עם התינוק לביתם , מוקף במשפחה ובחברים ובסביבה מוכרת דבר שמאפשר להם להסתגל לשינוי בצורה יותר קלה ולבטא את כל התחושות מול בני משפחה.
