נשים אשר מתעניינות באפשרות להיות פונדקאיות שואלות את עצמן האם הרצון שלי בלבד מספיק לתפקיד שנקרא פונדקאית?
בתחילת תהליך קבלת ההחלטה מתמודדת הפונדקאית עם ספקות רבים אשר משפיעים על ההחלטה שלהכמו:
מה יידרש ממני? האם התפקיד לא יגבה ממני זמן רב מידי? מה הם הסיכונים שיכולים להיות ? כמה כסף אקבל והאם זה משתלם מבחינתי? איך תגיב הסביבה? איך יקבלו את זה הילדים שלי והאם זה לא יפגע בהם? מי יהיו ההורים והאם הם יציקו לי?
קריטריונים לאם פונדקאית
שאלות אלו חשובות ומהותיות בקבלת ההחלטה ומאפשרות לפונדקאית קודם כל לעבור תהליך עם עצמה. חלק מהפונדקאיות יירתעו מהתשובות שנתנו לעצמן ולא ימשיכו בתהליך בכלל או יקפיאו אותו כי לא ירגישו בשלות עדיין. חלקן יישארו עם תשובות חלקיות ורצון להבין ולהעמיק יותר את הידע כדי לקבל החלטה וחלקן לא ישאלו שאלות כלל למעט מה נדרש ממני כי אני רוצה כבר להתחיל.
יצירת הקשר הראשוני עם המרכז מהווה התחלה של התהליך. במסגרת השיחה נשאלת הפונדקאית שאלות ראשוניות שבודקות התאמה ראשונית בהתאם לקריטריונים שקבעה הועדה לאישור ההסכמים לנשיאת עוברים:
1. האם גילך נע בין 22-39
2. האם ילדת ילד אחד ועד 4 ילדים.
3. האם לא עברת יותר מניתוח קיסרי אחד.
4. האם לא סבלת בהריונות שלך מסכרת הריונית, רעלת הריון, הריון מחוץ לרחם.
5. האם את לא סובלת מקנדילומה, פפלומה (וירוסים המעידים על מחלת מין או שינויים בצוואר הרחם).
6. האם את לא בעלת עבר פסיכיאטרי או נוטלת תרופות פסיכיאטריות.
במידה ואף אחד מהשאלות האלה אינה חיובית יכולה המועמדת להתקדם בתהליך.
השלב הראשון – הבדיקות הרפואיות הינו שלב ראשוני אך משמעותי בהבנת משמעות התפקיד. נשים ולדניות רגילות להיכנס להריון במסגרת קיום יחסי מין, לרוב אינן מבצעות בדיקות מקיפות ואין שום קריטריון שעל פיו יקבלו אישור להיכנס להריון או לא.
ההבנה כי ההחלטה כרוכה בפרוצדורה רפואית של בדיקות אצל מספר רופאים, קביעת תורים ןמעקב מאפשרת לפונדקאית להיכנס לעולם שנקרא טיפולי פריון שבהמשכו תצטרך גם לקחת הורמונים במינון נמוך ולהגיע לבדיקות מעקב, קרי אולטרסאונד, ובדיקות דם כדי לוודא שהיא מוכנה להחזרת העובר לרחמה.
זהו שלב שבו פונדקאיות מקפיאות את ההחלטה. הבדיקות לוקחות זמן, אין להן כח כי זה כולל יותר מידי בדיקות, דבר שמעיד על הבנת המשמעות של ההחלטה. מי שממשיכה נכנסת למסלול שבו ברור כי הכניסה להריון כפונדקאית שונה מכניסה להריון טבעי כפי שהיה בהריונות הקודמים שלה.
השלב השני – הבנת התמורה שתקבל היות ומדובר בפיצוי עבור כל מה שפונדקאית עוברת קבעה הועדה בגין מה תקבל הפונדקאית פיצוי כספי ומהו. ישנן מועמדות שיכולות להחליט כי הסכום אינה הולם עבורם ודבר זה מקובל בהחלט. מניסיוננו השילוב של מניע כלכלי ומניע רגשי עוזר למועמדת להתקדם בתהליך קבלת ההחלטה. לרוב רק מניע כלכלי לא מחזיק לאורך זמן ומקשה עליה בהמשך.
השלב השלישי – הינו ביקור בית אצל הפונדקאית. זהו שלב חשוב שבו הפונדקאית חושפת את ביתה לא סתם כינו את " ביתי מבצרי". היות וההיריון יתרחש בביתה חשוב לראות כי היא בבית שיכול להציע שהות סבירה.
כמו כן ההזמנה הבייתה הינו שלב שבו המועמדת מבינה שיהיה עליה להכניס זוג לחייה היות והיא זו שנושאת את ההיריון אך העובר של הזוג. קושי לאפשר לנו להגיע אליה הבייתה, לשתף את הסובבים אותה בהחלטה להיות פונדקאית מעיד על קושי לצאת עם ההחלטה הזו החוצה. מדובר בתהליך שלא יכול להישאר בסוד היות ויראו בטן של הריון וחשוב גם להכין את הסביבה הקרובה לפני .
השלב הרביעי – האבחון הפסיכולוגי. מטרת האבחון לבדוק האם המועמדת מנהלת אורח חיים נורמטיבי, האם היא מצויה במשבר ואינה פנויה רגשית לתהליך, האם היא סובלת מבעיות רגשיות שיכולות להזיק לה או לתהליך.
האבחון דורש מהפונדקאית פתיחות וחשיפה שלעיתים יכולה לאיים ולגרום להרהור שני.
לעיתים עולות שאלות כמו למה צריך את זה בכלל? בסופו של דבר כבר הייתי בהריון אז מה הסיפור? למה מחפשים שאדע להתכונן? התשובות גלומות בגוף השאלות. מחפשים אישה נורמטיבית מתפקדת, עם חוזקות וחולשות כמו כולנו, שמבינה שעצם הרצון שלה להיות פונדקאית ראוי להערכה רבה אבל כמו כל תפקיד משמעותי, הוא מגיע עם קריטריונים שכולם באים לשמור עליה כבעלת משפחה ולא לסכן אותה ברמה הרפואית או הנפשית.
השלב החמישי – הבנת ההסכם המשפטי והיכולות להפנים שיש זכויות וחובות. כמו כל הסכם משפטי הוא מעוגן גם בהפרות הסכם, מצבים לא צפויים וכד'. ההסכם מדגיש כי ההחלטה להיות פונדקאית דורשת גם התייחסות עסקית. חלק מהמועמדות כמעט ולא חתמו על הסכמים משפטיים בעברם. לעיתים ההסכם נתפש כמאיים, מפחיד, ונוצרת תהיה מדוע אי אפשר להשאיר הכל בגדר הבנות. היות ומדובר בתהליך שיש בו פיצוי כספי בגין כל שלב, הכל חייב להיות מפורט כדי למנוע אי הבנות ופרשנויות סותרות.
חשוב לוועדה שכל צד יקבל יעוץ משפטי מעו"ד אחר כדי שיהיה מיוצג כראוי ויבין את ההסכם באופן המירב. זהו שלב שמחבר בין כל השלבים לכדי תמונה אחת ברורה.
השלב השישי – קבלת אישור הועדה לאישור ההסכמים לנשיאת עוברים
הועדה מורכבת מאנשי מקצוע שונים כמו רופאים, פסיכולוגים ועובדים סוציאליים שמטרתם לבדוק שהמועמדת עמדה בכל השלבים ובשלה ומוכנה לתפקיד.
האישור הסופי להיות פונדקאית ניתן אך ורק על ידי הועדה לאחר ראיון עם המועמדת במסגרתו מתנהלת שיחה עימה על ידי הפסיכולוג והעו"ד במסגרתם היא נשאלת לגבי הבנת ההסכם, קבלת מידע על הפרוצדורה הרפואית ומשמעויותיה , היערכותה להריון על ידי שיתוף הסביבה הקרובה שלה. הפונדקאית תוזמן לאחר אישור הועדה וחתום על ההסכם בוועדה שמשמעות שהיא פונדקאית ולא מועמדת יותר.
המרכז להורות באמצעות פונדקאות
מנוהל על ידי עדה אטיאס ומינה יולזרי ומלווה במשך 25 שנים מעל 1600 פונדקאיות לאורך כל התהליך. פונדקאיות מתארות את החוויה כמעצימה, מרגשת, ששינתה במובנים רבים את חייהן, ושכל דבר בחייהן אפשרי ( לקנות דירה, ללמוד, להיות עצמאיות , לשנות מקום עבודה ). היכולת לתת לזוג או יחידנית להפוך להורים בזכות ההחלטה להיות פונדקאית מגדירה אותן כנשים טובות, רחבות לב עם יכולת נתינה אדירה ומזכות אותן בהרבה הערכה מהזוגות מהחשיפה חברים ובמיוחד מילדיהן שהן הופכות למודל עבורם.
