האם ההחלטה לשמש כפונדקאית היא מתוך מניע כלכלי בלבד או שישנם מניעים נוספים?!

מאת מינה יולזרי ועדה אטיאס מנהלות המרכז להורות באמצעות פונדקאות

 

 

כשפונדקאית נכנסת לתהליך לראשונה היא עושה זאת במרבית המקרים מתוך מניע כספי מוצהר אך במהלך הזמן מסתבר לה ולנו שהרכיב הרגשי שהיה טמון עמוק ומוסווה הוא מניע שיש לו משמעות בקבלת ההחלטה להיות פונדקאית.

הפונדקאיות שמגיעות לפונדקאות עוברות תהליך שבמהלכו בודקות ומתוודעות ליותר ויותר פרטים הכרוכים בתהליך. חלק מהפרטים הם בעלי אפיון פסיכולוגי וחלקם בעלי אפיון רפואי. בדיקת כל הפרטים הינה הכרחית ויוצרת לעיתים שינויים ברמת המחוייבות של הפונדקאית בשלב בו היא עדיין בשלבי האבחונים השונים. האמביולנטיות הזו הינה הכרחית וההחלטה להמשיך לאחר האמביולנטיות יכולה לתת ביטחון רב יותר ביחס למחויבותה של הפונדקאית בהמשך תהליך הפונדקאות.

 

 לכאורה תהליך הפונדקאות מתחיל עם התשובה החיובית שנים עשר ימים לאחר ההחזרה. בפועל תהליך הפונדקאות מתחיל הרבה לפני ולהערכתנו הוא נובט בפגישה הראשונה בין ההורים המיועדים לבין הפונדקאית המועמדת.

 הקשר שנוצר והאמפטיה שמתפתחת, במהלכה הפונדקאית מזדהה בדרך כלל  גם עם הרגשות של ההורים, שהגיעו ברוב המקרים לאחר אובדנים רבים אכזבות וכישלונות, נקלטים היטב אצל הפונדקאית ומעצימים את הרכיב הרגשי.

 

תהליך ההריון ובסופו המסירה הוא תהליך קשה, אבל לאורך ההיסטוריה אנשים התעלו מעל מצבים קשים ועשו דברים למען אחרים מתוך דאגה לזולת.

הדאגה לזולת היא הדרגה הגבוהה ביותר הקיימת של הגנה פסיכולוגית .

דאגה לזולת היא המאפיין הבסיסי של פונדקאות חיובית.

פונדקאיות מרגישות שהן נותנות מתנה לאחרים שהן עושות זאת ע"מ לעזור לזולת להנות מילד, ובכך הן עוזרות לזוג למלא את חייו.

הרצון לעזרה לזולת תלוי במידה רבה בקשר שנוצר בין הפונדקאית להורים המיועדים, ויכול בהדרגה להפוך את המניע הכלכלי למישני ככל שההריון מתקדם.

 

 ישנן נשים שבעברן, עברו הפלה וסוחבות איתן רגשות אשמה עקב כך. רגשות אלו יכולים להשפיע על "הדאגה לזולת" בהקשר של פונדקאות

הן חשות שניתן לפתור דילמה זו דרך פונדקאות., דרך שנתפסת גם כנאותה, ובאה ממקום של שיחזור החוויה אך הפעם מתוך שליטה.

 

פונדקאיות רבות מדווחות כי חווית ההריון היתה נעימה, והעצימה את נשיותן, וישנו געגוע לחוות זאת מחדש.

לאור נסיבות חייהן הן אינן יכולות או רוצות להביא לעולם ילד משלהן אך שמחות לחוות שוב הריון.

 

ישנן פונדקאיות שעברו את ההריונות שלהן תוך כדי נסיבות חיים קשות, קרי מצב כלכלי קשה, בדידות משבר גירושין, וישנו צורך לעבור חוויה מתקנת, של הריון בתנאים אחרים, הריון מפנק עם תשומת לב, הכרת תודה והערכה על הקושי הפיזי ורגשי הכרוך בכך.

 

ההחלטה לשמש כפונדקאית נותנת לנשים רבות תחושת העצמה, השתתפות בדבר חשוב יחודי ובעל ערך, שלא כל אישה היתה מסוגלת לעבור אותו.

תחושות אלו מתלוות למניע הכלכלי הכרוך בהחלטה לשמש כפונדקאית ואף מתחזקות במהלך התהליך.

פונדקאיות אלו ישמחו לשתף את הסביבה, להתראיין בתקשורת, מתוך אמונה שלמה כי הן שותפות בעשיה יחודית ומרגשת שיש בה אלמנט של שליחות .

 

פונדקאיות רבות באות מבית מסורתי, ולהחלטתן לשמש כפונדקאיות מצטרפת גם תחושת מצווה גדולה, היכולת שלהן לסייע לזוג להביא תינוק לעולם.

קיום מצווה זו מחזק את האמונה כי מעשה טוב יזכה בתגמול את עושהו.